החלטה בתיק ב"ש 091847/05

המשיב הוא רופא משפחה. כתב האישום שהוגש נגדו לבית משפט זה מייחס לו עבירות אינוס, מעשי סדום ומעשה מגונה במתלוננת. המתלוננת היא מטופלת שהמשיב הוא הרופא המטפל שלה. הטענה שעולה מכתב האישום היא  שהמשיב ניצל את מצבה הנפשי הקשה של המתלוננת ואת תלותה בו כרופא המטפל, כדי לקיים עמה יחסים מיניים שונים חרף התנגדותה ותוך ניצול מצב המצוקה שלה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום בקשה התביעה כי  תינתן הוראה בדבר מעצרו של המשיב עד תום ההליכים או לכל הפחות תינתן הוראה בדבר שחרורו בתנאים מגבילים של ריתוקו המוחלט לביתו. מזה כ-10 ימים נתון המשיב למעצר בית מלא, לאחר שקודם לכן היה מספר ימים במעצר ואחר כך ימים אחדים משוחרר בתנאי הגבלה קלים יחסית.

המחלוקת לפני סבה הן על קיומן של ראיות לכאורה המשוללות ספקות על פני הדברים והן בשאלת ה"מסוכנות" של המשיב והיקף ההגבלה שיש להטיל עליו כדי למנוע את ההשלכות של הסיכון הגלום בו.

המשיב אינו חולק על כך שקיים עם המתלוננת יחסים מיניים כמה וכמה פעמים. מן ההודעות השונות שלו בחקירה ומן העימות הגלוי והסמוי שהתנהל בינו לבין המתלוננת עולה גם תחושה של "מוסר כליות" של המשיב. אולם, סניגורו גורס כי בשום מקום לא הודה המשיב בקיומם של יחסים שנכפו על המתלוננת.

אין גם מחלוקת כי המתלוננת בחלק מהודעותיה אומרת בפירוש כי יחסי המין נכפו עליה, אף על פי שלא היה שום שימוש באמצעים פיזיים. עם זה, הסניגור הצביע על חלקים שונים של עדויות המתלוננת ועל התבטאויות שונות שלה באזני אחרים (חברים, המטפל הנפשי, ועוד), שמהן אפשר להסיק שיחסי המין היו בהסכמה או לכל הפחות הדברים הללו מעוררים ספקות ביחס לשאלה אם יחסי המין היו כפויים.

אינני רואה מקום לעריכת בדיקה מדוקדקת של התבטאויותיה השונות של המתלוננת. דיי שאומר כי בנסיבותיו של אדם הנתון ללחצים נפשיים לא קלים וכמי שעברה, לדבריה,  מסכת של פגיעה מינית  קודמת בחו"ל, מתעוררת שאלה לא קלה של בירור מידת פגיעותה של המתלוננת, היכולת שלה  להתנגד ל"חיזורים" של הרופא המטפל ומשמעות ה"הסכמה" שלה ליחסי המין נוכח תלותה ברופא. אני סבור שהכרעה ממשית בסוגיות הללו אפשרית רק אחרי שתשמענה באורח בלתי אמצעי העדויות העיקריות במשפט.

במצב דברים כזה, אין לומר שאין ראיות לכאורה כנגד המשיב וגם אין לומר שגירסתו שלו היא באופן ברור ומובהק שקרית. על כן, צדקה התביעה בכך שמעיקרה הסכימה לכך שבית המשפט יאחז באפשרות של שימוש בחלופת מעצר.

חלופת המעצר שהתביעה מסכימה לה אינה מקובלת על המשיב. הוא טוען שהדבר יגרום להרס הקלינקה הרפאית שלו ולאובדן מקום העבודה. כיוון שעברו נקי לחלוטין והוא חשף במהלך החקירה את כל הפרטיים הרלוונטיים לאוזני חוקריו, אין לומר שנובע ממנו סיכון לציבור ולפיכך ניתן להסתפק בתנאי הגבלה קלים שלא יפגעו במקורות הפרנסה של המשיב. יצויין, שלא נטענה טענה לחשש אפשרי להפרעה להליכי המשפט או להימלטות מן הארץ.

אינני סבור שלא טמונה במשיב מסוכנות. מי שייצרו גבר עליו, פעמים לא מעט ביחסיו עם המטופלת שהיתה מצויה בטיפולו, אין ערובה שייצרו לא ייגבר עליו שוב. על כן  הדרך הנכונה היא, לכאורה, לנתק אותו ממגע עם מטופלות כל עוד המשפט מתנהל וכל עוד לא הוכרע הדין.

אלא, שקביעה בדבר "מעצר בית" מוחלט עשויה להיות קיצונית מידי בנסיבות הראייתיות המצויינות לעיל. לפיכך סברתי שאפשר להתגבר על המסוכנות של המשיב על דרך של קביעה הנותנת אותו תחת פיקוח גם בשעות העבודה. בדקתי אצל הסניגור ואוסיף ואבדוק בדיון שייתקיים לפני בהמשך להחלטה זו את האפשרות שבמהלך שעות העבודה במרפאה תהיה נוכחות של אדם מבוגר (מקובלת עלי נוכחות של אחות מן המרפאה) בחדר שבו מקבל המשיב את המטופלים. כמובן יהיה צורך בהסכמה של המטופל לנוכחות אדם שלישי ואם לא תתקבל הסכמה כזו , לא יוכל המשיב לקבל את המטופל והוא יצטרך להפנותו לרופא אחר. האחות האחראית על הפיקוח תצטרך לוודא גם את קיום הדרישה הזאת.

נוסף לכך, ישהה המשיב במעצר בית החל משעה 21.00 ועד שעה 06.30 בכל יום מימות השבוע. בסוף השבוע יהיה בעיקרון במעצר בית בביתו, אך יוכל לצאת את הבית בלווית אשתו .

יחתמו ערבויות צד ג' של אשת המשיב והאחות או האחיות המשגיחות בסך 10,000 ש"ח כל אחת. תהיה גם הפקדה כספית בסך 10,000 ש"ח להבטחת קיום תנאי השחרור בערובה והתייצבות למשפט וכן תאסר יציאה את הארץ . המשיב יחוייב להפקיד את דרכונו.

ניתנה היום ב בסיון, תשס"ה (9 ביוני 2005) במעמד הצדדים

עו"ד גיא: במידה ומטופלת מגיעה בלווית מישהו אחר השאלה אם זה לא מייתר. נמצאות כאן אחיות מקופת חולים בכפר סבא וברשפון והן מבינות שהן צריכות להיות עם הרופא כאשר מטופלת נכנסת.

קוזליק רחל ת.ז. 64614530.

טל' 0507433776

עובדת במרפאת קפלן כפר-סבא.